הנזל וגרטל
אופרע - על פי הומפרדינק
במאי: דני ארליך
עיבוד מוזיקלי: אלון עזיזי
עיצוב במה ותלבושות: מאיה מידר מורן
עיצוב תאורה: דניה זמר
עיצוב איפור ושיער: דנה נינה ראובן
זמרים: שירי הרשקוביץ, מאיה בקשטנסקי, יאיר פולישוק, טלי קצף
פסנתרנית: מיכל סולומון
הפקה: מרב ברק
ע. במאי: נגה קדם
ההפקה הועלתה בבית היוצר בתל אביב בדצמבר 2018
האופרה "הנזל וגרטל" שנכתבה לילדים במאה ה-19 על ידי אנגלברט הומפרדינק מוצגת בתל אביב בגרסה למבוגרים, ובעיבוד מוזיקלי לארבעה זמרי אופרה ומוזיקה אלקטרונית. אופרה אחרת, פרועה, אפלה, מצחיקה המתאימה לחובבי אופרה, אבל גם לחוששיה. אופרה על הבר. אופרה אחרת!
קצת על ההפקה ועל "אופרה קאמרה":
ברררר…. להשליך ילדים לתנור?!
שני נתונים היו ברורים בתחילת העבודה על האופרה. הראשון, זו בהחלט לא תהיה אופרה לילדים והשני, האב יגלם גם את דמות המכשפה והאם את דמויות איש החול ופיית הטל.
אותו סיפור אפל, שילדים לא ממש ששים לשמוע לפני השינה, המשולב בהכפלת דמויות ההורים, מעניק כר פורה לאופרת אימה.
הנזל וגרטל שלנו הם מתבגרים הנשלחים אל היער לאסוף תותים.
מה זה ה"יער", שכה מפתה ומרתיע? כרך מלא בפיתויים וסכנות, אליו נזרקים הילדים בלילה אחד של מרד והתבגרות.
ביער ובבית הממתקים, פוגשים הילדים את כפילי הוריהם. המפגש נותן תחושה שאין מקלט
ושהכל נשאר במשפחה.
בסוף האופרה, ההורים באים להשיב את הילדים הביתה. האם זה סוף טוב במקרה שלנו?
פס הקול שיצר אלון עזיזי לאופרה, משלים ומחדד את הסיפור ומעניק לו סאב טקסט אפל.
כך הטקסט והמוזיקה, שהותאמו באופרה של הומפרדינק לילדים, חזרו, בהפקה שלנו, אל המימד של ילדות מלאת סיוטים, אימה ועולם עשיר של תת מודע, כפי שהם מופיעים במעשייה המפורסמת, בגרסה של האחים גרים, על יער אפל ועל חוויות ילדות מטלטלות שבהן המפתה הוא גם ההרסני.
דני ארליך - במאי
"אופרה קאמרה" מציינת השנה עשור להיווסדה. עשור בו הועלו 17 הפקות אופרה או מוזיקה ווקאלית בביצוע בימתי מלא, 9 מהן יצירות של מלחינים ישראלים עכשוויים. כל היצירות מופקות תמיד בביצוע בימתי מלא הכולל תפאורה, תלבושות, איפור ותאורה.
במהלך עשר שנות קיומה העסיקה "אופרה קאמרה" עשרות זמרים, מנצחים, שחקנים, מעצבים וטכנאים, כולם ישראלים ועודדה יצירה ועשייה ישראלית מתוך כוונה ותפיסה של הרחבת היצירה המקומית.
"אופרה קאמרה" הוקמה מתוך צורך ורצון לעסוק באמנות האופרה בגישה חדשה ועכשווית. בצד האופרות המקוריות, שהחומרים המוזיקליים בהן נעים בין אוונגארד אמנותי לבין תיאטרון מוזיקלי פופולארי, מעלה אופרה קאמרה קלאסיקות אופראיות המוגשות באופן שונה הן בגישה התיאטרונית והן באופי המוזיקלי הכלי. ייחודה של "אופרה קאמרה" ברפרטואר שלה – קאמרי וישראלי ובאופייה החקרני והניסיוני בתחום המוזיקלי והתיאטרלי.
אנחנו שמחים להיות חלק (וגם קצת חריגים) מהנוף המוזיקלי – האופראי המקומי, שמחים לתת במה ליצירה, יוצרים ומבצעים ישראלים וגאים בעשר שנות יצירה מגוונת, תוך שיתוף פעולה עם תזמורות מובילות, הרכבים קאמריים משובחים וכן הופעות בפסטיבלים מובילים.
הרבה אנשים וארגונים ראויים לתודתנו העמוקה, נציין אחדים:
העמותה ע"ש פליציה בלומנטל, שהיא לנו בית ומשפחה: אביגיל ארנהיים, ויקטוריה סקלמה ועדית מגל.
מנהל תרבות – משרד התרבות והספורט
מפעל הפיס
עיריית תל אביב
דינה זוהר – אשר הקימה את "אופרה קאמרה" וניהלה אותה בחמש שנות הפעילות הראשונות.
מאיה מידר מורן – מעצבת הבמה והתלבושות במרבית ההפקות של "אופרה קאמרה".
אנחנו מודים לעשרות הזמרים, הנגנים, המנצחים, המעצבים, ההרכבים, התזמורות, עוזרי הבמאי, הטכנאים, המאפרים, מנהלי האולמות ועובדיהם, הגרפיקאים, התופרים, הנגרים, הרתכים והצבעים, ששיתפו פעולה איתנו בעשר השנים האחרונות. לפעמים בתנאים קשים, לוח זמנים דוחק ותמיד תמיד תמיד בתקציב מוגבל. אתם ההשראה שלנו ובזכות רוח העשייה והאנרגיה החיובית, אנחנו עדיין כאן. מקווים להיות פה לפחות עוד עשור.
באהבת העשייה והיצירה,
דני ארליך ומרב ברק
ביקורת מאת חגי חיטרון - עיתון "הארץ":
"הנזל וגרטל" בפרויקט "אופרה קאמרה" מספקת עוד המחשה לחיוניות, לטעם ולצורך במופעי אופרה קאמריים. סיפור הילדים שהופך "אופרע" למבוגרים
פורסם ב-14.12.18
סיום הסיפור של האחים גרים על הילדים "הנזל וגרטל": האח והאחות דוחפים את המכשפה הקניבלית לתנור שבו רצתה לאפות אותם ונפגשים מחדש עם הוריהם. סוף טוב לסיפור על מצוקה ועל זוועה שמרוכך, בגירסה האופראית של אנגלברט הומפרדינק (סוף המאה ה–19), במוזיקה מזדמרת ערבה.
בגירסה שמציג עכשיו פרויקט "אופרה קאמרה" הפגישה עם ההורים בסיום אינה חזרה אל בית חם ו"מחבק". הבמאי דני ארליך מצהיר כי הגירסה שבנה (קיצורים קלים מהנוסח המלא) אינה אופרה לילדים. בהחלט לא.
פרויקט "אופרה קאמרה" קיים כבר 10 שנים והעלה 17 הפקות, אופרות ומופעים ווקאליים אחרים, כולם בבימוי ארליך. רוב ההפקות מתגשמות בשיתופי פעולה עם גופים מוזיקליים ישראליים אחרים ואילו את "הנזל וגרטל" מגיש הפרויקט לבדו, בליווי פסנתר, וגם (לראשונה כך) בלי מנצח. לראשונה מציג הפרויקט בחלל האינטימי של "בית היוצר" בנמל תל אביב, שיש בו אווירה מיוחדת.
אשר לביצוע — זו הפקה נחמדה, שסגולתה העיקרית היא עיצוב נוגע של ההווי המעיק (עוני ומצוקה ואלימות) בביתם של "הנזל וגרטל". שוב הומחשה העובדה שאמנות האופרה יכולה להגיע להישגים גם בלי קולות אדירים ובלי הוצאות ענקיות. בנטל המוזיקלי העיקרי נושאים הסופרן שירי הרשקוביץ כגרטל (הצטיינה) והבריטון יאיר פולישוק (האב, וגם המכשפה). עם זאת, דקות ארוכות נשמעו לי השניים כנוקטים מאמץ מיותר מבחינת העוצמה (והרי החלל של "בית היוצר" אינו גדול), קצת על חשבון גיוון.
תרמו להצלחה זמרתם ומשחקם של מאיה בקשטנסקי (הנזל), וטלי קצף (האֵם, איש החוֹל, פֵיַת הטל), והנגינה הבוטחת של הפסנתרנית מיכל סולומון. התפאורה משיגה די הרבה במעט אמצעים (היער נרמז באמצעות כלובי ציפורים תלויים מעל הבמה).
"מלה על העתיד: מה הונח כבר על האובניים או מצוי בתכנון מטעם "אופרה קאמרה"? שלושת המיזמים הבאים: באפריל, "תרנגולי רנסאנס", אוסף מדריגלים מבוימים עם זמרות סולניות ומקהלה; ביולי, "מאדאם בטרפליי" עם הסימפונית חיפה.
"הנזל וגרטל". זמרים ישראלים, בבימוי דני ארליך. תוספות אלקטרוניות מוקלטות: אלון עזיזי. מעצבת: מאיה מידר מורן. תאורה: דניה זמר. איפור: דנה נינה ראובן. ניהול: מרב ברק. תמיכה: עמותת פליציה בלומנטל ומשרד התרבות. "בית היוצר" בנמל תל אביב, 13.12.18