וינה - ינואר 2017 - Sold out

תמונת אווירה

 

אופרה, מוזיקה ואומנות בוינה – 6 לילות

 

25 - 31 בינואר 2017

 

הדרכת אמנות: ד"ר אפי זיו

הדרכת מוזיקה: מרב ברק

 

בשיתוף עם חברת כרמל תיירות מבית סיגנל טורס

 

וינה, אחת מערי התרבות המובילות של אירופה. עירם של מוצרט, בטהובן, היידן, שטראוס, ליסט, קלימט, שילה ועוד רבים רבים אחרים. בטיול זה שילבנו סיורים במיטב המוזיאונים והארמונות המרשימים של העיר בהדרכתו של ד״ר אפי זיו יחד עם תכנית מוזיקלית - בימתית עשירה ומגוונת בביצוע אמנים מהשורה הראשונה הן בבית האופרה הממלכתי של וינה והן בשני בתי אופרה נוספים בעיר, אשר מציעים איכות מוזיקלית מהגבוהות בעולם. לפני כל מופע התקיימה הרצאת הכנה מקיפה וכן סופקו לנוסעים תקצירי עלילה בעברית ומידע על ההפקות והאמנים. כמו כן כלל הטיול ביקור באתרים בעלי זיקה מוזיקלית. 

 

תגובות המשתתפים בטיול:

 

"מרב היקרה והאהובה שלנו, אין מספיק סופרלטיבים לתאר את כל אשר תרמת לנו בשבוע הקצר שלנו בוינה. הכל בנעם, בחביבות ובסבלנות יתרה..."

מתוך מכתב התודה (הארוך:-) של הקבוצה.

 

"מרב היקרה, תודה מקרב לב על טיול נפלא, על המידע המעמיק שהקנית לנו בהתלהבות ובאהבת המקצוע שלך..."

לאה ומייקל שוורץ, ממשתתפי הטיול.

 

"מרב היקרה, תודה! מאד מאד נהנתי! אני חוזרת הביתה עם חיוך, לב רחב ויידע שהעמיק והתעצם... עשית לנו טיול "וואו" והטיול זה לגמאי את! פסיפס תרבותי, אמנותי ואנושי שנבנה בטוב טעם ובהצלחה, בזכותך!"

מיכל שטרן, ממשתתפות הטיול.

 

סיכום הטיול

 

יום 1 – 25.1.17

יצאנו, קבוצה של 20 שוחרי תרבות ואמנות, בטיסת אל על לוינה. הגענו בערב, פגשנו את המדריכה הנפלאה, מרגריטה, דוברת עברית, כבר בשדה התעופה. נסענו למלון ובדרך הספקנו לראות את ה"רינג" הסובב את מרכזה העתיק של העיר. למדנו על המבנים, הפסלים והגנים הנראים לאורך הרחוב הרחב, שהיווה פעם את חומת העיר. הגענו למלון, אשר יותר מרכזי ממנו לא יכולנו לבקש, התארגנו והלכנו לישון.

 

 

 

 

יום 2 – 26.1.17

לאחר ארוחת הבקר, שמענו הרצאה מפי אפי על הבדלי הסגנון בציור בין תקופת הרנסנס ותקופת הבארוק. יצאנו אל עבר המוזיאון הגדול לתולדות האמנות ובו בילינו כמה שעות. ראינו את "המלחייה" של צ'ליני, רפאל, טיציאן, טינטורטו, דירר, ברויכל, ארצ'ימבולדו, רובנס, קאראואג'יו ועוד רבים אחרים. עשינו במקום הפסקת קפה והמשכנו את הסיור. חזרנו לסביבת המלון לצהרים ומנוחה.

 

            

אחר הצהרים התכנסנו שוב באולם ההרצאות ושמענו את הרצאתה של מרב על האופרה דון ג'ובני מאת מוצרט. אופרה אשר הולחנה בשנת 1787, בתקופת ההשכלה ועל סף המהפכה הצרפתית, ומביאה את ז'אנר האופרה לפסגות שטרם נשמעו קודם לכן. אופרה שמשלבת את היסודות הדרמתיים עם אלה הקומיים, מפתיעה בפתיחתה ובמבנה שלה. ג'ובני, כמו מוצרט, קורא תיגר על הכוח השמרני, הממסדי וקורא לחופש האדם, המחשבה, כמו גם החופש מהכוח האלוהי ומוסדותיו עלי אדמות. לאחר ההרצאה, צעדנו מרחק קצר ברגל אל בניין האופרה של וינה על מנת לצפות במופע. הביצוע בבית האופרה של וינה כלל כמה מזמרי האופרה המובילים: סיימון קינליסייד בתפקיד דון ג'ובני, ארווין שרוט בתפקיד לפורלו, אירינה לונגו בתפקיד דונה אנה, דורות'יאה רושמן בתפקיד דונה אלווירה ובנג'מין ברונס בתפקיד דון אוטביו. על כולם ניצח המנצח הותיק והמוערך אדם פישר.

 

 

יום 3 – 27.1.17

את היום השלישי התחלנו בהרצאתו של אפי על תולדות האדריכלות. בהרצאה נלמדו, בתמציתיות רבה, המאפיינים השונים בכל סגנון בהיסטוריה. משם הלכנו, בקור מקפיא אל הקתדראלה של וינה המקודשת לסטפנוס, המרטיר הראשון בנצרות. נכנסנו פנימה והתפעלנו מהרושם, מהגודל, ומריבוי היצירות. משם, לאחר הפסקת קפה קצרה, הלכנו לכנסייה בארוקית מפתיעה ביותר – הכנסייה של הישועים. ראינו את הקמרון החביתי בתקרה ו...את הכיפה שאיננה, היא רק ציור אשלייתי מדהים של הצייר אנדראה פוצו.

עשינו הפסקה לארוחת צהרים ויצאנו בשעת צהרים מאוחרת אל עבר בניין האופרה לסיור+בונוס. קיבלנו הסבר ממדריכת הסיור על ההיסטוריה של הבניין, עבודות האדריכלות והאמנות שמעטרות את קירות האכסדראות השונות, וכן על המבנים התומכים, הנמצאים מחוץ לעיר, בהם מאחסנים את הכמויות העצומות של חלקי התפאורה והתלבושות אשר מוחלפים מדי יום פעמיים או שלוש לפי לוח העבודה הצפוף של החזרות וההופעות. בתום הסיור ה"רשמי" החל הביקור הבלתי רשמי מאחורי הקלעים, שערך לנו ניב הופמן אשר עובד באופרה של וינה כעוזר במאי. ניב העלה אותנו לבמה על מנת לראות מקרוב את שאריות התפאורה של ג'ובני מיום אתמול, מוחלפות בתפאורה של אופרה אחרת בתהליך חזרות ובתפאורה נוספת של מופע הבלט שהוצג באותו הערב. לאחר מכן, ביקרנו עם ניב ב"חדר העוגב", חדר החזרות של בית האופרה, שם סיפר לנו ניב על שיטת העבודה בבית האופרה של וינה שנדמה שהיא "מפעל משומן היטב" לייצור אופרות וכן על ההפקה "מלכת הפיות", אשר בהפקתה היה מעורב בבית אופרה נוסף הפעיל בעיר, תיאטר אן דר וין, אותה ראינו בהמשך הטיול.

    

אחרי שנפרדנו מניב המשכנו אל מוזיאון האלברטינה הסמוך לבית האופרה, מוזיאון ייחודי בבניין שהיה ארמונם של מריה כריסטינה ובעלה אלברט. ראינו שם רישומים של גדולי האמנים – לאונרדו, רפאל, מיכלאנג'לו, רובנס ועוד. כמו כן סיירנו באולמות בהם מוצגת תערוכת הקבע של הבית ובה יצירות מהאימפרסיוניזם ועד אמצע המאה ה-20.

סיימנו בשעה 18:00 והיה לכולנו ערב פנוי.

 

 

יום 4 – 28.1.17

את היום הרביעי התחלנו בהרצאה של אפי על "הצופן הנוצרי באמנות". המשכנו עם הרצאתה של מרב על האופרה רומיאו ויוליה, מאת המלחין שארל גונו, אשר כמו מלחינים אחרים מהתקופה הרומנטית נמשך אל הסיפור האלמותי של זוג האוהבים מורונה. למדנו על המוטיבים העיקריים ביצירה: מוטיב הנעורים והאהבה מול מוטיב האיבה והמוות. לאחר ההרצאות יצאנו ברגל אל ארמון הופבורג, ארמון החורף של המשפחה הקיסרית, הנמצא ממש בלב העיר. עיקר ביקורנו שם עמד בסימן ... סיסי, הקיסרית היפהפייה, רעייתו של הקיסר פרנץ יוזף ירום הודו. שמענו את סיפורה הטראגי, ראינו את חדריה הרבים והתאהבנו בה כמו כל אזרחי הקיסרות האוסטרו-הונגרית.

להפסקה נכנסנו לבית הקפה המפורסם של הארמון, התחממנו שם קצת, אכלנו שניצל וינאי או שטרודל תפוחים טיפוסי, ושוב צעדנו בקור הוינאי אל מוזיאון ליאופולד, הנמצא בלב רובע המוזיאונים. שמענו סקירה על האספן ועל שלושת הציירים המככבים במוזיאון – גוסטב קלימט, אגון שילה ואוסקר קוקושקה. מהמוזיאון חזרנו אל המלון.

  

בערב יצאנו שוב לבית האופרה של וינה על מנת לצפות בביצוע הנפלא של "רומיאו ויוליה". התפאורה המינימליסטית והמיוחדת היתה מורכבת מתאורה וקונפטי בלבד, ויצרה תמונות במה מרהיבות. האמנים המבצעים בערב זה היו ללא ספק מרשימים מאד, הלמו את תפקידיהם בקולם וביופיים, והם מפסגת מבצעי האופרה של זמננו. אאידה גריפולינה בתפקיד יוליה וחואן דייגו פלורז בתפקיד רומיאו. את תפקיד סטפנו מילאה הזמרת הישראלית רחל פרנקל ששרה בקביעות בבית אופרה זה. מנצח הערב היה לא אחר מאשר פלסידו דומינגו (גם הוא, קצת "משלנו". לא?:-). מחיאות הכפיים הארוכות בסוף הערב לא הותירו מקום לספק: גם עבור הוינאים, המנוסים בהפקות עיליות, היה זה ערב בלתי נשכח.

   

  

 

יום 5 – 29.1.17

את היום התחלנו בהרצאה של אפי על ההיסטוריה של וינה. היה זה מבוא לביקורנו בארמון שיינברון ("המעיין היפה"), אליו נסענו וטיילנו בין החדרים הרבים. שמענו את הסבריה של המדריכה מרגריטה והצטלמנו יחדיו למזכרת. משם נסענו אל גוש הבניינים אותם קישט הצייר האוסטרי הונדרדוואסר. נכנסו גם למרכז המבקרים הסמוך. בדרך אל המלון עצרנו שוב כדי להיכנס לכנסייה הבארוקית המפתיעה על שם קרלו בורומיאו, פרי תכנונו של האדריכל ארלק ובנו. התפעלנו מהמבנה, עלינו במעלית אל רום הכיפה, ממנה השקפנו החוצה ופנימה. בדרכנו חזרה נפרדה הקבוצה מאפי, שחזר ארצה יומיים לפני הקבוצה.

 

אחר הצהרים שמענו הרצאה של מרב על מופע המחול סנדריון (סינדרלה) למוזיקה של סרגיי פרקופייב. למדנו על המוזיקה הקלאסי-מודרנית של המלחין הרוסי בן המאה ה-20, אשר הושפע מהעידן הקלאסי, כמו גם מהמלחינים הרוסיים הגדולים של המאה ה-19, אך שילב גם מגמות מודרניות, במיוחד כדי לבטא ביצירה זו את הגרוטסקיות של האם והאחיות החורגות של סינדרלה. כמו כן, הכרנו את הדמויות השונות בסיפור כולל דמות האבא, הפיה ושליחיה. לאחר ההרצאה יצאנו לבית האופרה volkoper על מנת לצפות במופע בכוריאוגרפיה של טיירי מלנדיין ובביצוע הלהקה שלו "ביאריץ מלנדיין". בבתי האופרה של וינה מבצעים מופעי בלט/מחול בליווי תזמורת חיה, וכך היה גם בערב זה. המנצח גולרמו גרסייה קלבו ניצח על תזמורת בית האופרה.

 

 

יום 6 – 30.1.17

התחלנו את היום בהרצאה של מרב על הדרמה הווקאלית מלכת הפיות מאת המלחין הנרי פרסל. למדנו על סגנון הבארוק האנגלי, ההרכב המיוחד של תזמורת הבארוק ועל יצירה זו, בה הזמרים מגלמים דמויות אלגוריות המלוות את סיפור המחזה "חלום ליל קיץ" מאת וויליאם שיקספיר. למדנו על שלושה מעגלי הדמויות במחזה: ייצורי היער, זוגות האוהבים ובעלי המלאכה וכן על משמעות היציאה מן העיר אל היער, בו יכולות להתגשם כל הפנטזיות.

לאחר ההרצאה נסענו לעיר אייזנשטדט לביקור בארמון אסטרהזי בו שימש היידן כמוזיקאי חצר במשך כ-30 שנה. ראינו את הכנסייה בה קבור המלחין שנחשב לאבי האסכולה הקלאסית, את הארמון ובו אוצרות משפחת אסטרהזי, אולם הקונצרטים רחב הידיים וכן התרשמנו מתצוגת היידן המרהיבה. לאחר הביקור המודרך, סעדנו במסעדה הנעימה הסמוכה לארמון ואחריה חזרנו לעיר וינה.

בערב יצאנו לאולם Theater an der Vien על מנת לצפות במופע בבימויה של מרים קלמונט ובניצוחו של כריסטוף רוסט. המופע בהשתתפות אנסמבל Les Talens Lyriques ומקהלת ארנולד שיינברג. קלמונט בחרה במעגל הדמויות של בעלי המלאכה כאלמנט מוביל ומארגן ביצירה והתאימה את הקטעים המוזיקליים השונים לנרטיב שמתרחש מאחורי הקלעים ובתהליך החזרות של להקת השחקנים. כך יצרה שתי מציאויות, האחת של הדמויות והשנייה (והמרכזית יותר) של השחקנים המגלמים אותן, תוך שהיא שומרת על אותם מעגלי דמויות ומשתמשת בקסם התיאטרון, כמקבילה ליער.

 

 

יום 7 – 31.1.17

הבוקר יצאנו להשלים את מסע הכרותינו עם הקלאסיקה הווינאית. מסע שהתחיל אמש עם היידן והמשיך הבוקר בבית מוצרט, שם למדנו עוד קצת על תולדות חייו ובעיקר על יצירותיו המאוחרות שהולחנו בעיר וינה, בראשן "נישואי פיגרו" ו"חליל הקסם", יצירתו האחרונה של מוצרט, אשר כמו צוואה עוסקת בניצחון האור את החושך והטוב את הרע בעזרת המוזיקה, ההומאניות ורוח האדם. כל אלה בהשראת המהפכה הצרפתית שהתרחשה בתקופת חייו של מוצרט והשפיעה עמוקות על יצירתו. נחשפנו גם לקשר של מוצרט למסדר הבונים החופשיים ולסודות המסדר המסוני שנחשפו, כך טוענים, ביצירתו זו.

מבית מוצרט המשכנו לגלריית הססציון, הבית של האמנות האלטרנטיבית שביטאה את היציאה מהאקדמיה. בגלריה ראינו את יצירתו של גוסטב קלימט, "האפריז של בטהובן". מחווה זו של קלימט מבקשת לבטא את הערכתו לגדולתה של הסימפוניה התשיעית של בטהובן ובעיקר לפרק הכוראל החותם אותה. פרק חריג במימדיו, בעובדה שהוא כולל סולנים ומקהלה (לא מקובל ביצירה המוגדת כסימפוניה) ובטיפול המוזיקלי ה"דתי" בנושא חילוני לחלוטין (סולם הרה מינור, שירת נשים נשגבת, שימוש בטרומבונים שמייצגים אלוהות ועוד). האפריז נמצא פיזית במקום גבוה, זאת אומרת כמו בכנסיה (ולא כמו במוזיאון) הוא מחייב את המתבונן לשאת עיניו מעלה. ה"סיפור" של האפריז מכוון אותנו להתבונן בו בכיוון השעון וכך לראות קודם את הסבל, הפחד והרוע, אשר מתחלפים בריחוף השמיימי של הכוראל סביב זוג האוהבים החבוקים, כשביניהם נמצא הנבל, זאת אומרת, שוב המוזיקה (כמו בחליל הקסם) שמחוללת את השינוי מהרע לטוב. בין כל אלה מרחפת "רוח האדם" (להבדיל מרוח אלוהים). קלימט מתאר את הכוראל על ידי דמויות הנשים המרחפות ומשתמש במאפיינים ביזנטיים – נוצריים – דתיים על מנת לתאר "קדושה" חילונית, הלא היא רוח האדם. כמו בטהובן, אשר משתמש באמצעים מוזיקליים דתיים על מנת לבטא רעיון חילוני.

הכוראל מבוסס על הטקסט "אודה לשמחה" מאת פרידריך שילר:

...את שמחה, ניצוץ אלוה

משדות עדן מוצאך,

שיכורי שמחה נבואה

בת שחקים, אל מקדשך.

קסמייך יאחדו

אשר פילג מנהג עולם,

בני אדם שוב יתאחדו

מקום עדנת כנפך היא שם...  (עברית: פאול בקר).

 

 

בססציון נפרדנו ממרגריטה וכשיצאנו מהססציון פנה איש איש לדרכו, חלק חזרו לכיוון המלון וחלק נשארו באיזור הנשמרקט ליהנות ממטעמי השוק ומהמסעדות שבו. בשעה 15:15, 45 דקות לפני יציאתנו לנמל התעופה, שלג ירד בעיר וצבע אותה בלבן קסום. כך נפרדנו מוינה המושלגת ויצאנו לדרכנו חזרה. בזמן הנסיעה בירכנו והודינו וחזרנו בטיסת ערב מאוחרת (שקצת התעכבה בשל תנאי מזג האוויר) לחורף הישראלי החמים (הכל יחסי).

 

שוב, תודתנו לקבוצה הנפלאה. מקווים לראות אתכם שוב בהרצאות ובטיולים שלנו.

שלכם,

 

מרב ברק ואפי זיו