גרים Grimm - פברואר 2013

 גרים Grimm

 תיאטרון מוזיקלי אפל

 

 

רעיון ובימוי: דני ארליך

מוזיקה: אנה סגל

תלבושות: מאיה מידר מורן

תאורה: נטע קורן

שחקניות: נטע לכיש, הגר ריש

הפקה וניהול: מרב ברק

 

משך המופע כ - 70 דקות ללא הפסקה.


שתי נשים נזרקות לחדר.  במשחקן האפל, הנע בדימוייו בין עולם של ילדים לבגרות, הן כמו נשאבות אל תוך מעשיות האחים גרים; כאן חרדה, כאב ואימה מתקיימים תדיר לצד משחקי ילדות, מעשי קונדס ואפילו תמימות. כמעט ללא מילים, מצטיירת מציאות שהיא אולי הזיה, אולי פנטזיה ואולי משאלת לב.

השתים סגורות בחדר השחור, לבושות בשמלות הילדות שלהן, הנדמות כמעט לתכריכים. נראה שהן מסרבות להיפרד מהילדות הקסומה, מלאת משחקי השובבות, אך גם רגעי אימה וחרדה. הן נעות בין שירי ילדות, מוסיקה מתגעגעת של ירידים, טפטוף טורדני של מים מהדהדים ופסנתר ותוף בעלי גוונים כהים. נראה לעיתים שהמוזיקה שולטת בהן ומכתיבה מציאות מתעתעת, בה המעברים חדים בין השמחה לבין העצב.

באמצעים דלים ודמיון מפותח בונות להן הנשים עולם עשיר וצבעוני, מלא אופטימיות ואהבה, שנשבר שוב ושוב והופך לחרדה. הן אמנם דמויות בוגרות, שלא לומר מזדקנות, אך הן ממאנות להיפרד מאותן ילדות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

   

 

   

הגר ריש                                                             נטע לכיש

 

  

במאי: דני ארליך                                                 מלחינה: אנה סגל

 

 

צילום: גדי דגון

 

 

פורסם ב"גלריה" - עיתון "הארץ" יום רביעי 20.2.13:

 

 

תגובות למופע:

דני יקר

כמו תמיד אני צוללת בשמחה לתוך עולמך המלא כל טוב , דמיון ואהבה חובקת כאב ופחדים.

תודה על אתמול.

היה כף לפגוש כל כך הרבה אנשים שיוצרים בינינו שתי וערב מיוחד וחשוב. 

מירה זכאי

 

דני יקר ואהוב,

אתמול הבנתי משהו מעניין. 

כשאני רואה את התלבושות והאיפור הארליכי האופייני- מציפה אותי תחושה נעימה, מרגשת, תחושה ש"ההה, אני עומדת לחוות משהו חד פעמי" וזה מוכיח את עצמו כל פעם מחדש.

אין ספק שאתה במאי מעולה, איש שנושם תיאטרון ויודע להעביר 10 מצבי רוח ב10 דקות זה לא מובן מאליו בכלל. אבל, מה שהיה אקסטרה אתמול בהיעדר המבנה המוכר של נרטיב ובהיעדר הטקסט, היה תפקיד התאורה והתנועה. ופה- זה חידש לי ולקח אותי למקומות עמוקים וזכרונות שקצת שכחתי מהם.

אני מתה על הקרטוניזציה שלך, הג'יבריש, כל האנרגיה השובבה הזאת, מלאת המיסתורין הורגשה ב"גרים" והוגשה במנות גדושות כשעבורי- זו  מתנה ממש. 

חיבוק ענק,

קארין שפרין